קיין ג’רי

30.9.1946-16.11.2024
קורות חייו
ג’רי נולד בשנת 1946 בן בכור לגיל ורות קיין ז”ל. אח לבוב ז”ל.
נולד בקליבלנד אוהיו. אחרי סיום לימודיו במכללה בארה”ב, פגש שליח מהארץ אשר המליץ לו להתאוורר אחרי הלימודים והגיע לאולפן בנחשולים והתאהב במקום וגם באחראית על המתנדבים, דינה.
כעבור כשנתיים התחתנו בארה”ב וחזרו לארץ ב1975.
לאחר מכן התגייס לצבא לשרות סדיר בחיל התותחנים והמשיך לשרות מילואים פעיל במשך שנים ארוכות.
ב1982 התגייס למשמר האזרחי – גזרת כרמל.
מעת הגעתו לקיבוץ עבד בענפים שונים כגון: כותנה, שלחין, בננות פרדס, מלון נחשולים ותפן עד פרישתו.
כעבור מספר שנים אמץ בשמחה ביחד עם דינה את מלי ודניאל,
מהם זכה להכיר את 5 נכדיו ונכדותיו שאהבו אותו מאוד והעריצו אותו.
ג’רי היה שותף פעיל בגידול הנכדים, לקח אותם לכל החוגים ואף דיבר איתם באנגלית.
אחד מתחביביו הבולטים היה אהבתו לספורט בתחומים: בייסבול, פוטבול וכדורסל. כאשר רגע השיא הגיע בשנת 2016 כשקליבלנד זכו באליפות הNBA.
בנוסף ג’רי אהב מאוד לטייל ברחבי הארץ והכיר את המדינה לאורכה ולרוחבה.
במשך השנים בזמן מלחמות ומבצעים בישראל משפחתו שבארה”ב היו מוטרדים ואף הציעו לו לקחת את המשפחה לארה”ב עד יעבור זעם וג’רי תמיד סירב והרגיש ציוני!

תמיד נזכור את ג’רי האדם האופטימי עם החיוך התמידי.
יהי זיכרו ברוך.
‏05/02/2025
אבא, אבא שלי אהוב,
תודה על 43 שנים יחדיו, הייתי מעריץ שלך ואני זוכר אפילו שהתחפשתי בפורים לאבא ג’רי
עם מכנסי העבודה הקצרים שלך שהגיעו לי עד הרצפה.
אהבת חייך הייתה ספורט ידעת הכל על ספורט ודאגת ללמד אותי, לשחק איתי ודאגת בכל הביקורים בארה”ב לכרטיסים למשחקים בשורות הראשונות,
היו לנו כמה רגעי שמחה ביחד במיוחד בזכות אוהיו סטייט פוטבול ופעם אחת ב 2016.
אהבת לטייל לאורך חוף הים ובכלל לטייל ברחבי הארץ וגם בחו”ל לקחת אותנו לראות מקומות נפלאים.
אתה היית נהג מירוץ אבל המון ק”מ היו בשביל לקחת אותי
לשיעורי קרן יער בנתניה ותמיד בדרך חזרה היינו עוצרים לאכול גלידה אמריקאית,
בנוסף ללמוד לעלייה לתורה עד מצפה נטופה והינו הרבה זמן לדבר בדרכים.
בזמן שירותי הצבאי היית מגיע לקחת אותי מהנקודות הכי חשוכות ומביא אותי חזרה הביתה.
אבא אני בטוח שאתה עכשיו שומר עלינו מלמעלה אל תדאג אנחנו חזקים ונשמור אחד על השני וכמובן על אמא.

אוהב אותך ולא אשכח אותך לעולם.
תודה לך אבא יקר שלי.

דוד ג’רי יקר שלי
אתמול נפרדת ממשפחתך ו”חזרת הביתה”. סיימת עוד פרק של למידה והתפתחות לנשמה שלך.
היה לי העונג להיות אחייניתך.
תודה על כל החוויות המשותפות, תודה על הדוד עם המבטא האמריקאי שהיית בשבילי, תודה על הדוגמא ששימשת לי מגיל קטן, לאדם עם נועם הליכות, חייכן, עניו, שכל רצונו הוא להשכין אהבה סביבו. אדם של שלום, אדם של צניעות וענווה, אדם של קלילות, אדם של כבוד.
אני כבר מתגעגעת לחיבוק. בהצלחה בדרכך הביתה, הלוואי ותראה שמימשת כמה שיותר מהתוכניות שרצית לממש, שלמדת והתפתחת לפחות מחלק מהשיעורים שבאת לכאן לעבור. אל תשכח אותנו כאן, תביט למטה לפעמים ותן איזה סימן או שניים שיעזור לנו במסענו כאן עדיין.
דש לאבא שלי, לדוד אלכס, להוריך ולאחיך.
אוהבת ואוהב אותך לעד.
מיכל שטרסר