( 25.9.1933-19.6.2023)
פטר נולד בגרמניה ב1933, ב1935 עלה עם משפחתו ארצה הם התישבו ברמת גן. אביו היה ציוני ולמזלו ראה את הנולד. הוא שיכנע את משפחתו וחבריו לעלות ארצה. בתקופה זו כבר אי אפשר היה להוציא רכוש מגרמניה. הם גרו בשכירות בבתים צמודי קרקע ברמת גן, אחד החברים/שכנים של המשפחה היה נגר. בשלב מסוים נאלצו לעזוב את הבית וזכו לדירה משלהם, ברמת יצחק.
כשפרצה מלחמת העולם השניה אביו של פטר גויס לצבא הבריטי, ובמסגרת זו שירת בצפון אפריקה. השכן הנגר היה ה”מאמץ” של פטר. הוא היה עוזר לו בשיעורי בית בודק אותם וגם מלמד אותו נגרות. הקשר איתו נמשך עד שפטר עבר לקבוץ. כשהאב חזר, הוא עבד במפעל, למד בקורס כיצד לעזור ליוצאי גרמניה לקבל את ה”שילומים” שהגרמנים נתנו.
פטר היה חבר בתנועת הנוער העובד. הסניף המרכזי היה קן בורוכוב. הסניף של רמת יצחק היה ברמת גנים. בגיל 13, קבל אופניים, מתנה יקרה מאד. דבר שגרם לו להרגיש עליה במעמדו, כלפי הבנות וגם כלפי אנשי ה”הגנה” שהעסיקו נערים בשליחויות בתחומי רמת גן. לפטר היו חברים מבוגרים ממנו, לשנים מהם, אחיאם ושייקה, התחבר כשיצאו להכשרה בגינוסר. לשם כך עזב את ביה”ס בסוף כתה י”א. הגרעין שהתקבץ לאותה הכשרה, עבר מסלול שהיה מקובל אז בנחל, חצי שנה בקבוץ, טירונות, צבא וחזרה לעוד שנה כ”הכשרה”. הגרעין רצה להתישב במלכיה, אבל במזכירות הקבוץ המאוחד, הוחלט שישלימו את נחשולים, וכך היה. לנחשולים הגיעו ב1950.
מקומות עבודה בקבוץ.
נגריה – מקום עבודה אהוב, שאליו חזר מפעם לפעם בין תפקידים.
בננות – הגיע לענף כהתנדב להיות מרכז. בעזרת מדריך וצוות טוב הצליח לשפר את רווחיות הענף.
תורנויות –
תפקידים בקבוץ.
מזכיר הקבוץ – מספר פעמים. לפני כן חבר מזכירות, ועדת חברים וסדרן ומרכז עבודה.
משפחה.
פטר היה נשוי לברכה. נולדו 3 ילדים רון, זיו וענבל. אחריהם 9 נכדים. פטר היה איש משפחה חם ואוהב לכל משפחתו.
פעילות ציבורית מחוץ לקבוץ.
1. הדרכה בנוער העובד – במסגרת שליחות לנוער העובד, הגיע לקומונה בנתניה וריכז אותה. הצורך במדריכים צעירים הוביל אותו לשפיים ולגיוס מדריכה צעירה שליוותה אותו עד סוף ימיו. – ברכה.
2. ועדת קליטה של קבוץ המאוחד – במסגרת זו פעל פטר להביא לקבוצים שרצו בכך משפחות עם ילדים. זו היתה יוזמה חדשה, כי עד אז נקלטו בקיבוצים בעיקר גרעיני נח”ל. במסגרת זו הגיעו מספר לא קטן של משפחות לנחשולים.
3. מזכיר פנים של הקבוץ המאוחד – יחד יעקב צור, ואחר כך אלי זמיר. בתקופה זו פעלו לאיחוד שתי תנועות קיבוציות: איחוד הקבוצות והקבוץ המאוחד למסגרת התק”ם.
4. שוב קליטה – הפעם איסוף קבוצת צעירים להקמת ישוב חדש. הקבוצה קבלה הכשרה בנחשולים, ואחרי זמן מה יצאה להקמת הקבוץ “נווה חריף” בחבל אילות. פטר ואשתו יצאו איתם לעזור בתקופה הראשונה.
5. בשנות ה – 90 עזר לראש המועצה באירגון “בית ראשון במולדת”. במסגרת זו הגיעו עולים מברית המועצות לישובי המועצה.
אבל השיא של פעילות זו היה הקמת אתר קראוונים “נווה כרמל” לעולי אתיופיה. אותו תכנן פטר וניהל במשך 12 שנים. פטר בעזרת המועצה דאג למסגרות חינוכיות ברמה גבוהה לרווחה ולתחזוקה. פטר היה מעורב אישית בכל אלה. ומצא דרך להבין את הקושי של אנשים שבאו מתרבות אחרת, ולעזור להם להסתגל. הצליח גם לגייס מתנדבים שיעזרו בתחומים שונים.
פטר יחס חשיבות גם לעזרה לעולים למצוא מגורי קבע, והסתדר בערים השונות. היה חשוב לטפח אתר ברמה גבוהה ולשאוף לסגור אותו כאשר האנשים מסודרים.
יהי זכרו ברוך.
