קרני מרים

17.3.1945-16.1.2025
קורות חייה
מרים נולדה בעיירה קטנה בסיביר, כשהוריה ברחו בזמן המלחמה מפולין לרוסיה. כשנגמרה המלחמה הם חזרו לפולין והחליטו לעלות לישראל. ב1950 נסעו ברכבת לאיטליה ומשם באניה הפליגו לישראל. הגיעו לחיפה, והופנו למעברת שער העליה. כעבור שנתיים ההורים קבלו דירה ושם למדה מרים עד גיל 12.
בגיל 12, עקב קשיים כלכליים בבית נשלחה מרים עם קבוצת נערים ונערות בגילה, דרך עליית הנוער לקבוץ נחשולים. הם נקראו קבוצת “שחף”. חלק גדול מהם נקלט יפה בקבוץ למדו ועבדו. כבר אז מרים היתה מאד פעילה. כשהגיעו לגיל 18 התגייסו כולם לנח”ל, הבנות לקבוץ גדות והבנים לנח”ל הקרבי.
כשסיימה את הצבא הכירה את רוני והם התחתנו, גרו תקופה בקריית חיים ואחר כך בקריית מוצקין בה נולד בנם הבכור אבי. כשאבי היה בן 7 חודשים חזרה מרים עם משפחתה לנחשולים. במשך השנים נולדו עוד 3 ילדים, שי, ענת ואלון. במשך השנים גם הגיעו 15 נכדים ונין 1. ב2022 שי נפטר לאחר מחלה קשה. האבל הכביד על החיים.
מרים השתלבה בעבודה עם ילדים, בהתחלה בגנים ואחר כך כמטפלת בכתת שחפית בבית הספר בבית הכולל. אהבה מאד לבשל, נשלחה לקורס וכשחזרה עבדה בחדר אוכל בבישול לחברים, אחר כך בישלה במטבח ילדים, אחרי מספר שנים עברה לבשל בבית הארחה, הרבה שנים. לסיום פרק הבישול פתחה מטבח קטן ובישלה לילדי הפעוטונים.
מלאה בקבוץ הרבה תפקידים, מזכירה, חברה בוועדות שונות. ב1991 כשהיתה העליה הגדולה מרוסיה והקבוץ קלט כ-15 משפחות במחזור הראשון, היתה אחראית עליהם ועזרה להם להסתדר. אחר כך טפלה בקשישים וחולים. נוסף לכך אהבה אמנות, התחילה עם דמויות של ילדים ומבוגרים כולל תפירת בגדים, המשיכה עם עבודות מבטון, ואז החליטה לייצר עבודות חימר, קרמיקה. עשתה מאות עבודות לבית ולחצר. עשתה מיצג נגד השימוש בטלפונים הסוללריים. תמונות ושעונים.
בשנים האחרונות מצבה הבריאותי הדרדר, אך היא המשיכה לעסוק באמנות. חלתה ונפטרה חודשיים לפני יום הולדת 80, ו60 שנות נישואים.
יהיה זכרה ברוך.