(26/01/1946 – 12/07/2018)
קורות חייה
חנה נולדה ב- 26.1.1946 . ילדותה הצעירה עברה בתל אביב. הוריה התגרשו ואז עברה לחברת
נוער בגבעת ברנר. חברה זו התפרקה ומספר נערים עברו לנחשולים וצורפו לחברת הנוער
“שחף” לכתה י”א. היא החלה לעבוד בגן ונהנתה מאד. יצרה קשר מיוחד עם
מיכל פינטו ולכן הפכה משפחת פינטו למשפחה המאמצת שלה. חנה מילאה באהבה תפקיד של
אחות גדולה לילדי משפחת פינטו.
אחרי הצבא נישאה ליענקלה, ונולדו הבנות, חגית, נטע וזוהר. המשפחה היתה מרכיב חשוב מאד בחייה. וגם עם הנכדים היו יחסם מאד קרובים. חנה עבדה במטבח, בחממת הוורדים, ובשלב מסוים יצאה ללמוד הוראה. לימדה שנים מעטות. גרה תקופה בתל אביב. שם הכירה את אורי אבנרי ועזרה בהקמת גוש שלום. כשחזרה לנחשולים התמידה בהפגנות של “נשים בשחור” הנושא היה מאד חשוב לה. והיא התנדבה להסיע חולים פלשתיניים לבתי חולים בישראל. בנוסף עזרה לייצר פעילויות לילדים בגנים בקלקיליה, יחד עם ארנה מר. מתוךאמונה שצריך לתרום לחברה אימצה שני ילדים. את ליאת ואת יוסי שהיו צעירים מילדיה. אחר כך התגרשה מיענקלה.
ב-2001 עברה לנאות מרדכי, לעזור לחגית ןב-2002 עברה לראש פינה. שם בגיל מבוגר למדי יכלה להרשות לעצמה ללמוד כרצונה. עשתה קורס גישור, עיצוב אתרים ותואר ראשון בבלשנות. חזרה לנחשולים .
חנה זכורה לכל מכריה כמעשנת כבדה, דבר שפגע בבריאותה. לחבריה כאדם חכם, מתעניין ובעל השכלה בלתי פורמלית רחבה.
בשנים האחרונות היתה חולה מאד.
יהי זכרה ברוך.
