(20/06/1938 – 22/01/2018)
קורות חייה
בילדותה עברה המשפחה לצריף קטן ומקסים בשכונת בורוכוב, שם כבר עלתה לכתה א’. היתה תלמידה מצוינת וזכתה בתחרות ארצית לתנ”ך במקום ראשון בפטיפון שולחני, שאחר כך, בהגיעם לנחשולים נאלץ להתחבא בארון כי לא היה קבוצניק דיו.
למדה בתיכון חדש והצטרפה לנוער העובד בקן בורוכוב וחבריה משם ליוו אותה לאורך כל חייה.
למחנה קיץ של התנועה בו הדריכה הצטרף עוזר מדריך גבוה ושמו גרשון והשנים נצמדו זו לזה עד יומה האחרון.
התגייסה לנחל והגיעה לנחשולים עם חבריה לגרעין גלעוז. בהמשך המסלול הוצבו בהיאחזות בקציעות, ויעל למרות מגבלות רפואיות, יצאה לכל הפעילויות המבצעיות בהחזקת הקו.
עם תום השירות חזרו להנחשולים, נישאה לגרשון וביחד הקימו משפחה נהדרת עם בנותיהם נפרת, לילך וגליה.
יעל מילאה שורה של תפקידים בקבוץ, לימדה באולפן, עבדה מספר קדנציות כאקונומית מיתולוגית, כשבאמצע יצאה ל3 שנות לימוד תזונה וכלכלה בפקולטה לחקלאות ברחובות. ניהלה את מטבח המלון ועבדה כתקציבאית. הקימה במכללת רופין את מחלקת מטבחים ואקונומים להכשרת אנשי מקצוע לתחום המזון לקיבוצים ולמלונאות. בתק”ם ריכזה את מחלקת מטבחים והיתה נוסעת לייעץ לקיבוצים בכל רחבי הארץ.
אהבה וידעה לבשל ולאפות, לטייל ולשיר, אהבה טקסים וחגים וחברים טובים. אהבה את המדינה ואת הקבוץ ובמיוחד אהבה את משפחתה.
